אחת שתיים ניסיון
אחת שתיים ניסיון
אני עדיין בשמ"פ תחת צו 8 אז אני לא כותב באופן חופשי
מקווה שהפלטפורמה תאפשר לי גם לפרוק, גם לתרום ואני מקווה שגם אחרים ייתרמו מה שאני כותב
הבטן מתפוצצת לפעמים ממה שנראה שראוי לומר
הרבה פעמים גם הלב נקרע והדמעות זולגות
ככול שבסוף סיסמא פוליטית, מצע או קריאה כלשהי תופיע המילה 'עכשיו' - נדמה לי שהסיכוי יגדל שהמימוש שלה יידחה.
באנלוגיה (לא היקש אלא אנלוגיה בלבד) על הניסוי עם התינוקות והמרשמלו (ועל אף מה שנכתב על המהימנות שלו) ככול שנדחה סיפוקים, נגשים את המטרות שלנו יותר טוב. כך נראה לענ"ד
ובהקשר הנוכחי יכול להיות שאנו גם נזיק לעצמנו בשימוש במילה הזו
בדיוק. ועושה רושם שכציבור לא נבין את זה כבר אף פעם. ולחובבי ההשוואה עם תשח, זה כל ההבדל: לפני 75 שנה לא ידעו כאן לאיית "עכשיו". איפוק, מתינות, אורך רוח, או בשפתם: "כי הגבול הוא בלב כל חייל"
השבמחק