לפני הרבה שנים במסגרת שירות המילואים שלי והתבגרותי בחיים ראיתי את הרידוד הקיצוני (בלשון המעטה קיצוני) של מערך המילואים, חוויתי אותו יחד עם עוד חברי

גדוד של לוחמים יוצאי גבעתי, state of the art,  שלאט לאט, קיבל תעסוקה כזאת וכזאת, הוסב לתרגילים כאלו וכאלו (לא נלאה, בגדול מדובר ברידוד הדרישות, רידוד האימונים, רידוד הזמן)

האימונים הפכו להיות קצרים יותר ויותר, הדרישות היו נמוכות יותר ויותר - כמו שכולם מכירים.


הלכתי בתמימותי לאקדמיה וביקשתי לערוך מחקר על ההשפעה שיש לרידוד מערך המילואים על החברה הישראלית. כלומר, מה יקרה לחברה הישראלית אם חיילי המילואים שהם סוכני הערכים הבסיסיים ביותר של הציונות של ימינו, בעצם מסיימים את עבודתם - האם תהיה לכך השפעה?

נעניתי בסבר פנים יפות אבל בטענה מהסוג הבא - 

טוב ויפה שמערך המילואים מחזיק את ערכי הציונות והלכידות, אבל זו לא תכליתו, או במילים אחרות, זה יקר מדי.

נדמה לי שגם במובן זה המציאות טפחה על פנינו



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אחת שתיים ניסיון